פראגה – הפרבר שלא בער

פראגה – הפרבר שלא בער

אי שם במאה ה 15 ואולי אפילו קודם, כמה פולנים שרפו יער והתיישבו מזרחית לוורשה העתיקה, מזרחית לנהר הויסלה. הם שרפו, התיישבו וקראו למקום פראגה – לפי הפועל הפולני prażyć (לשרוף או לצלות). אולי זה היה סימן לבאות. המקום התקיים מאות רבות בצד הלא נכון של הנהר הגדול וכל נגע שהגיע מן המזרח בעט בו בדרך לוורשה.

ב 1944 כשהיה כבר ברור לכולם שהרייך הגרמני בדרך לאבדון, המחתרות הפולניות הרימו את נס המרד במטרה לשחרר את וורשה במו ידיהם. למרבה הצער הם הובסו והיטלר נתן את הפקודה להשמיד את וורשה עד עפר. לשם שינוי הפעם פראגה הייתה בצד הנכון של הנהר. כשוורשה נבנתה מחדש אחרי המלחמה, היא שוקמה מתוך פראגה. כאן היו הבניינים היחידים שהיו במצב לאכלס אנשים.

לאורך השנים, בזמן השליטה הסובייטית בפולין, הוזנחה פראגה ובתיה ההיסטוריים נראו יותר ויותר כסלאמס. רק אחרי נפילת הקומוניזם היא החלה להתחדש ולעבור ג'נטריפיקציה לפי הנוסחה המוכרת של אמנים, סטודנטים ומשפחות צעירות. בין הסמטאות ניתן היום למצוא ברים, מסעדות, בתי קפה ואמנות רחוב.

בסיור אנחנו נצא לראות את השכונה ששרדה, נשמע על ההיסטוריה שלה שמבצבצת בין הלבנים החשופות ומתחת לכתובות הגרפיטי. נראה מבנים מיתולוגיים שקיבלו חיים חדשים וכמובן שגם נאכל ונשתה במוסדות האוכל מהדור הקודם ומהדור העכשווי.