כי גם לנו יש פלאפל – או יותר נכון: ג'אז וגרביים!!

"זה ממש מייק'ס פלייס החיפאי" (אחד מהאנשים שישבו לצידי)

השתכרתי קלות מקוקטייל גרוע היום. והאמת היא שזה היה החלק הכי רע (והיחיד!) בסיפור שאני הולכת לספר לכם.
הסיפור שלנו, ילדים יקרים, מתחיל בשני בחורים צעירים – האחד שף והשני איש מחשבים וחובב מוסיקה מושבע.
דרכי החיים העקלקלות הפגישו אותם איכשהו וביחד הם יצרו דבר מופלא.

מרכז זיו הוא אחד מהמרכזים שהכי מצליחים להשרות עליך תחושה של שכונתיות ומעין פסאז' (מרכז עסקים קטן) סטייל שנות השמונים. אולם הוא גם אחד מהמרכזים האפרוריים ביותר וחיי לילה בו מסתכמים בגלידריה חביבה המתקראת נוצ'ולה שמלאה בבני תשחורת קטינים עם רדת הערב, כמה סנוויצ'יות (זסטי לאחרונה הצטרפה אף היא) וחומוס סולידי ולא בולט (שיש האומרים שהוא מפתיע באיכותו, העניין ייבדק) וכמובן פלאפל זוהר המיתולוגי שבו מתקבצים זרמים שונים מאנשי השכונה ההטרוגנית.

בשנה-שנתיים האחרונות, אחרי כמה נסיונות די כושלים לפאבים משני צידי הרחוב הקטן שלום עליכם, שכללו את ההסל'ס, את הסקנד פלור ועוד, נפתחו שני מקומות שדי מיצבו את עצמם כאלטרנטיבה שווה לפאבים בעיר התחתית ועל ציר הכרמל.
אני מדברת כאן על השאנן בר רחוב ועל הנולה סוקס. בעוד שאת השאנן בר הכרתי מתוקף היותו האח הקטן והמוכשר של פאב המכולת שהוא לדידי אחד הפאבים היחידים ששווים ביקור בציר מוריה, את הנולה סוקס לקח לי זמן לגלות וכמו כל המקומות הכי טובים, הביישנים שלא מתמסרים בקלות, צופנים בחובם אוצר מתוק למתמידים.

Nola Socks

נולה סוקס – מבט מהרחוב

הנולה סוקס קצת מטעה בהתחלה כיוון שהוא יוצר רושם של פאב שכונתי אבל לא מהסוג האינטימי והמינימליסטי אלא מהסוג ההמוני יותר, כנראה בשל שטחו הגדול והתכנון הארכיטקטוני של המקום. תמיד כשעברתי שם הוא היה מלא לעילא ולעילא, במיוחד בערבים וביום שישי בצהריים. מכיוון שאני ידועה באלרגיה שיש לי למקומות פופולריים יתר על המידה, לא ממש נמשכתי להיכנס אליו. התפנית הגיעה כשביקרתי על בסיס קבוע חברה שעבדה בחנות 'ארטא' הסמוכה. מצוקת הרעב גרמה לכך שגיליתי שנולה סוקס מגישים המבורגרים משובחים במיוחד והעסקיות שלהם מתגמלות מאוד (1+1 על העיקריות מ 12 עד 17). לאחר מכן גיליתי שהמקום הכניס כמה מנות טבעוניות ואף הגדיל לעשות והכניס שניים או שלושה קינוחים טבעוניים – דבר נדיר במחוזות חיפה. אבל הדבר ששבה את ליבי דווקא הגיע דרך בעלי, ששם לב שנולה מפעילים ליין של הופעות ג'אז ובלוז חינמיות מידי יום שישי בשעה 14.00.

אז כן, מחירי המנות בהחלט לא זולים, אך מצד שני המנות נדיבות מאוד וניתן להתחלק בעיקרית ולהזמין תוספת כגון צ'יפס, פוטטו, סלט או קינוח. השירות נע מדי טוב למצוין בכל הפעמים שהייתי במקום וליין ההופעות בשישי בצהריים אינו הדבר היחידי שקורה בנולה, אלא יש גם הרצאות, הופעות במהלך השבוע, תחנת רדיו של הפאב ו"עיתון" שמסכם את האירועים שקיימים במהלך החודש (ויש הרבה!). כלומר – הפאב השכונתי האולטימטיבי פלוס. גם קהילתי וגם יציאתי, וגם מעודד תרבות (ישנן תערוכות מתחלפות של סטודנטים לאמנות בחלל הפאב). זאת ועוד.

Nola B.day

בהופעה של "מיקי והמוזות" ב 9.8.13

אני רוצה במיוחד להמליץ על הופעות ימי שישי בצהריים שהן נחת לכל מי שחפץ בפתיחה רכה ותרבותית של סוף השבוע, קרוב לבית, בעלות זולה יחסית ועם טעם טוב בפה. מנות מומלצות שדגמנו היו המבורגר דה-בייקר (אבל ברצינות: כל ההמבורגרים שלהם מעולים), פוטטוס מתובל ומיוחד ואת הקינוחים לא ניסינו, אך הם נראו למרחוק מפתים ביותר. יש גם תפריט אלכוהול עשיר שכולל בירות מסוגים רבים מאוד, קוקטיילים מקוריים (אם כי הנסיון האישי שלי לא כל כך טוב. למען הסדר הטוב אציין שהברמן הזהיר אותי מפני הקוקטייל הספציפי הזה – קפטנ'ס הו) ומגוון רחב של צ'ייסרים, ויסקי ושאר משקאות אהובים וטובים.

Nola's bar

מבט על הבר

לא לשכוח להזמין מקום מראש ליום שישי בצהריים כדי למנוע עוגמת נפש – יש קהל רב וגרעין קשה של אנשים שאולי כמוני גילו בדרך הקשה שלעיתים הדברים הטובים ביותר נמצאים מתחת לאף 🙂

נ.ב – קולגה וחבר בעל הבלוג הנפלא ניימן 3.0 ביקר, התפעל וכתב על פאב האגף. מומלץ לקרוא כדי לקבל עוד פרספקטיבה על המקום הנדיר הזה ממישהו שהוא תל אביבי במקור וחי בברלין בהווה.

מודעות פרסומת

אהבת בשרים

לכל אחד מאיתנו יש את הזכרונות החיים של מסורות ביתיות ומשפחתיות שהוא לוקח איתו בפקעל'ה של החיים. יהיו אשר יהיו יחסינו עם ההורים והאחים, תמיד ננצור את המסורות האלו בלב. לעיתים אף נשחזר אותם בבית הקבוע (או הזמני) שלנו ובמקרים ממוזלים, נמשיך את המסורת המשפחתית הזו וננחיל אותה לדורות הבאים, בין אם הם בעלי קרבת דם או משפחה וחברים למסע החיים שלנו שבחרנו.

המסורות האלו מתקשרות הרבה פעמים לחורף. הזמן שבו אנחנו שוהים הרבה בבית. אולי זה אדי המרק הטוב של אמא, או מגע השמיכה הנעימה שבה התכרבלתם ביחד בסלון מול פרק של "קרובים קרובים". אולי זה הפאזל הגדול של ימי שבת. יכול להיות שאלו הטקסים של האכלת חיות הבית.

ברי המזל שביניכם יכולים בוודאי להיזכר ברגע הזה שהם הסתכלו על בן או בת הזוג שלהם וידעו: עם האדם הזה אני הולך לקשור את חיי. ואז נוצרות מסורות חדשות. החורף הראשון ביחד. ריצה מטורפת בגשם, הביתה מהקניות. המתכון הראשון שנוצר ביחד. החיה הראשונה. והידיעה שעכשיו אנחנו בית, משפחה.

זה יכול לקרות גם עם שותפים לדירה. לבסיס. זה גם יכול לקרות בעבודה. מכל מקום, זה מחמם את הלב. כמו ביף סטרגונוף, אחד המתכונים הכי מחממים בחורף.

והפעם, אני מארחת את טובי ואריאל, זוג חברים טובים שגרים בצ'ילה ובשלנים בחסד.
האגדה (האמיתית) מספרת שהם התאהבו זה בזו ממבט ראשון. תוך זמן קצר הם עברו לגור ביחד ואז התארסו, התחתנו ועזבו, לצערם של כל החברים והמשפחה, לצ'ילה הרחוקה. אני בעיקר מתגעגעת לבישולים המשותפים שלנו ביחד שהיו הדבר שהכי קישר בינינו.

טוב שיש אינטרנט בימינו ואפשר להחליף מתכונים וחוויות. אז אני נותנת את הבמה לזוג הפלאי הזה:

אנחנו זוג שתמיד מחפש הרפתקאה קולינרית, וברשותינו אוסף נרחב של ספרי בישול ותרבות אכילה מכל העולם (איטליה, צרפת, ספרד, יוון, הונגריה, סין ועוד). אחד הספרים האהובים עלינו הוא הספר על אוקראינה ומרכז אסיה שבו יש מתכונים נפלאים לכל מיני מטעמים מקומיים ואתניים. הבעיה תמיד הייתה למצוא משהו שאפשר להשיג את רוב המצרכים בשביל להכין אותו. באחד החיפושים מצאנו את המתכון הזה לסטרוגנוף, שהפך למאכל קבוע אצלנו בבית לפחות פעם בחודש. הבישול עצמו לא קשה אבל דורש קצת הכנה ורוב המרכיבים הם קלים להשגה. המתכון מערב בישול עם יוגורט ולכן הוא אינו כשר.

ביף סטרוגונוף

מצרכים:
בשר בקר 300 גר׳ בערך ( אם משתמשים ביותר בשר, מומלץ להגדיל את כמות היוגורט. אנחנו מעדיפים להשתמש כף או וייסבראטן, אבל אפשר גם את השפיץ של הצ'אק או כל בשר אחר שהוא שמתאים לבישול בסיר
כוס יוגורט – טעם טבעי (יוגורט לבן ללא תוספת סוכר או טעמים)
2 בצלים חתוכים בפרוסות
גזר מגורד – כמות שרוצים, מומלץ 1-2 גדולים
פטרוזיליה קצוצה.
מעט קמח לבן רגיל
שמן
כף חרדל גדושה.עדיף קולמנ'ס. אם אין את זה אז חרדל חזק צרפתי, לא מומלץ חרדל רגיל
ניתן להוסיף פטריות, לאלו מאיתנו שאוהבים
מלח
פלפל שחור

הוראות הכנה:
פורסים את הבקר לרצועות וטובלים בקמח עד שכל הצדדים מכוסים. מטגנים את רצועות הבשר במעט שמן (2-3 כפות צריכות להספיק). מניחים את רצועות הבשר בצד על מסננת. עושים שימוש באותו הסיר עם אותו השמן בכדי לטגן את הבצל עד שהוא נעשה מעט שקוף. מוסיפים גזר, פטריות ופטרוזיליה. מניחים שהירקות יתבשלו מעט ומוסיפים את היוגורט, החרדל והבשר. מטבלים במלח ופלפל שחור על פי הטעם.
מומלץ לאכול עם פירה כמנה צדדית, אבל כל דבר שיכול לספוג את הרוטב יהיה טוב.

גירוש שדים

מכירים את זה שאתם חווים חוויה שנוגעת בקצוות העצבים החשופים שלכם? חוויה שמחזירה אתכם רחוק רחוק לתקופות אפלות בחייכם. שמוציאה שדים שהדחקתם טוב טוב בתת ההכרה. ואז, כמו שיונה וולך אומרת בשיר שלה: "תת הכרה נפתחת כמו מניפה". ואתם בבת אחת מרגישים שם, במקום הקר והעצוב הזה שהיה החיים שלכם עד לפני תקופת זמן נתונה. השדים מבלים ועושים חגיגה שחורה. אתם בוכים את האומללות הזו ואתם חוגגים אותה באופן מזוכיסטי. מחכים לכל זכרון קטן שצץ כמו דקירת סכין. מחכים למכה הניצחת הסופית שנדמית כשיסוף גרון אכזרית. וכשהחוויה מסתיימת, אתם עוד משתנקים ופה ושם עוד מדממים קצת דמעות ואז זה מגיע: הקתרזיס. ההבנה שמה שזה לא היה, זה נגמר. הוצאתם את כל החלק המגעיל הזה מעצמכם. זה כבר לא בגוף שלכם. ואז אתם מרגישים קצת בדידות אבל גם טיפה שמחה מתגנבת ללבכם. ולזמנים כאלו מה הכי מתאים אם לא מרק ביתי, מנחם? כזה שאמא או סבתא היו מכינות בסתיו או בחורף. מרק כזה שמגרש את אחרון השדים וממלא אתכם בתחושת חמימות שלווה ואתם מרגישים מוגנים. ובבית.

הנה שיר שתמיד מזכיר לי חוויות קתרזיס שכאלו.

המרק הזה הוא ממש קל להכנה. פשוט לשים את החומרים, לערבב מידי פעם ולחכות עד שהעוף ממש רך, על סף מתפרק. זה בדרך לוקח כשעה וחצי – תלוי כמובן בגודל הסיר ובכיריים שלכם. אפשר לגוון עם הירקות וחלקי העוף בבחינת מרק פוטונסקה (מה שיש בבית כמאמר הפסטה המפורסמת). הדברים שלא כדאי לוותר עליהם הם החומוס, העוף והפטרוזיליה. הם גרעין המרק

מרק עוף עם חומוס

רשימת מצרכים:

סיר גדול
כוס גרגירי חומוס מושרים במים לכל הלילה
קילו וחצי חלקי עוף (אפשר שוקיים, כרעיים, כנפיים – כל דבר שנותן את הטעם "המרק עופי")
שני גזרים קלופים וחתוכים לחתיכות גדולות
שני בצלים קלופים וחתוכים לחתיכות גדולות
שני קישואים קלופים וחתוכים לחתיכות גדולות
שתי כפיות מלח
כף אבקת מרק עוף צח או כף תבלין עוף
צרור פטרוזיליה

הכנה

מניחים בסיר את חלקי העוף. מסננים את גרגירי החומוס ממי ההשריה ומניחים על העוף. שמים את הירקות ומעל הכל הפטרוזיליה. מוסיפים מים עד לכיסוי הכל ולא יותר מכך. שמים את המלח ואת אבקת המרק. מביאים להרתחה. מורידים את האש ומבשלים כשעה וחצי עד שהעוף רך מאוד. מסננים את הפטרוזיליה מהמרק. ניתן להוסיף אטריות לוקשן כ 10 דקות לפני סוף הבישול.