הבייבי כבר בן שנתיים!

כשפתחתי את הבלוג הזה ממש לא חשבתי שאגיע עד הלום.
הייתי בטוחה שזה יהיה דבר חולף שייזנח אחרי כמה חודשים מקסימום. אבל הנני כאן. כבר שנתיים.
והרבה גם בזכותכם, הקוראים הנאמנים שלי, שתומכים בי בפידבקים, הצעות ושיתופים. אני לא חושבת שהייתי מצליחה ככה בלעדיכם.
פתאום יש לי מחויבות, קהל שאני רוצה להביא לו את החדשות והסיפורים וההמלצות ובוודאי שלא רוצה לאכזב אותו.
כשתינוק נולד, לוקחת לפחות שנה עד שהוא מתחיל ללכת, לדבר ולשים לב מה קורה סביבו. עד שהוא מבשיל.
אני חושבת שעכשיו, כשעברו שנתיים, ההבנה שלי הבשילה הרבה יותר.
ההבנה ששיתופי פעולה ויחסי גומלין הם הדבר החשוב ביותר בניהול חיי תרבות עשירים על כל הרבדים, בעיר נתונה. הבנתי את זה תמיד, אבל היום אפילו יותר. הבלוג בהחלט מתכוון להרחיב את שיתופי הפעולה שבהם החל בשנה שעברה, לפתוח צוהר ליחסים אינטרקטיביים ומשתפים יותר לקהל הקוראים ובעיקר – להשתפר ולא לשקוט על השמרים!

סקירה קטנה של מה היה לנו בשנה החולפת בבלוג:

בחודש אוקטובר השקנו את הפוסט "מסע תענוגות לארץ הקודש" – המתכון לאיך להרגיש תייר בעירך – שכולל סקירה על מוסדות חיפאיים ייחודיים. כמו כן, אירחנו פוסט אורח בשם "ראש חדש לחיפה" מאת עמר צנגוט, דמות מפתח חיפאית חשובה מאין כמוה, מתכנן ערים במקצועו, מייסד עמותת גלים, וממקימי "מרכז המוסיקה לנוער"- "המקלט" ו"בר גלים" – הבר הקואופרטיבי הראשון והיחיד עד כה בחיפה.

בחודש נובמבר אירחנו את איליה קוחנובסקי בפוסט אורח בשם "All Hallows go north" שסיקר ערב של פתיחות חגיגיות בעולם האמנות בחיפה בחג ההלואין. איליה הוא הוגה דעות, פעיל פוליטי חובב וחמד של בחור. הוא פתח בלוג חדש בשם "אין דורבנים בשוחות", ששווה לכם להעיף בו מבט.

בחודש דצמבר ידינו היו מלאות ביותר. מאמר שכתבתי בהזמנת מגזין התרבות הירושלמי, "ערב רב", בשם "תחייתו המהוססת של המרכז האבוד" התפרסם בגיליון מודפס וחגיגי ואף הושק בפתיחה של מתחם החורבה שיוחד והוקדש לסטודיואים של אמנים צעירים. מאוחר יותר יצא פוסט בשם "הזמני הוא הקבוע החדש" על האגף השני, מתחם חדש וגדול של גלרית האגף לאמנות ששינה את כל הקונספט של מרכז אמנות עירוני וקהילתי. לבסוף יצא פוסט בשם "הזמני הוא הקבוע החדש – אפילוג" שכתב על סטודיו הנמלה של שחר סיון, מדמויות המפתח הבולטות של חיי התרבות, האמנות והאוכל בחיפה. שחר כידוע הקים את מסעדת "וניה" החדשנית שמכניסה כל ערב אויר חדש לעיר התחתית ולכן סגר את שערי הסטודיו, לפחות לבינתיים.

בחודש ינואר ראיינו את יונתן גוטסמן בפוסט "תחנות תרבות עם הבמאי והצלם יונתן גוטסמן". יונתן נולד בחיפה, עזב לתל אביב וחזר לכאן כדי לתרום את הזוית המיוחדת שלו לעיר. בימים אלו הוא מתגורר בתל אביב אך ממשיך לתרום במרץ לעולם האמנות והתרבות החיפאי ואנחנו בטוחים שעוד יפתיע אותנו רבות. כמו כן גם אירחנו את אלכס סובול, הבעל מאחורי הבלוג, שתרומתו הרבה לא תסולא בפז, בפוסט אורח בשם "פחד ותיעוב בדובי'ס" שבו דובר על המקום הטבעוני של דובי שיפמן במסדה ועל הופעתו הבלתי נשכחת של הזמר שלמה בר.

יומולדת

קרדיט לתמונה – תום בר גל המוכשר בטירוף

בחודש פברואר הבלוג הוזמן לארוחה במסעדת "אנגוס", ללא ספק אחד המוסדות החיפאיים הבולטים, ואתם קיבלתם דיווח מלא ומפורט על כך בפוסט בשם "הרומן שלי עם אנגוס".

בחודש מאי הבלוג הגיח מתרדמת חורף ארוכה והתפייט בפוסט בשם "שלושים וחמישה דובדבנים בחודש מאי" על עונת האביב היפהפייה שפקדה את עירנו וארצנו. יותר מאוחר החליט הבלוג להביא לכם, הקוראים, את העולם הגדול עד הבית. הוא נסע לירושלים הרחוקה, אכל, שתה וטייל, וחלק איתכם את הרשמים המהממים בפוסט "קפיצה קטנה לחו"ל בירושלים".

בחודש יוני התפרענו בגדול. קודם כל, הטיול בירושלים היה כל כך עשיר וממלא שלא הספיק פוסט אחד על מנת להעביר את כל הרשמים, אז כתבנו עוד פוסט בשם "קפיצה קטנה לחו"ל בירושלים – חלק ב'". ואז חשבנו, למה לא לתת שירות חינמי לציבור ולבנות סדרת מדריכי הישרדות לכל המשוטטים החיפאים באשר הם, וכמובן גם לתיירים הפוקדים את עירנו, שימפו את כל שכונות העיר ויתנו לאנשים מושג איפה לטייל ואיך למלא את כל צרכיהם? אז הוצאנו עד כה שני פוסטים: "המדריך להישרדות למשוטט החיפאי – חלק ראשון" שעוסק בעיר התחתית ו"המדריך להישרדות למשוטט החיפאי – חלק שני" שעוסק בואדי ניסנאס". גם אתם, הקוראים, עזרתם לנו מאוד בטיפים שונים ומגוונים. ולבסוף הבלוג אירח את דני קליך, תושבת ותיקה של העיר חיפה, בפוסט אורח בשם "בית רבנדרה אבלה" שבו היא מספרת על הצגה שפשוט אסור לכם להחמיץ.

בחודש יולי הוצאנו פוסט בשם "בלילות הקיץ החמים" שהוא למעשה מבזק הסוקר את כל הדברים החדשים שקרו וקורים בעירנו, בתחומי האוכל, התרבות והאמנות.

בנוסף לפוסטים הרגילים, הבלוג הקים שני פרויקטים שאפתניים ושיתופיים.
האחד, "מוזיאון התרבות של חיפה" שבו אתם הקוראים תרמתם מהגיגיכם וסיפוריכם המרגשים על העיר חיפה. זהו פרויקט נוסטלגי שמתבסס על זכרונות עבר והבלוג מצא עצמו מתפעם לעיתים קרובות מעצם המידע המדהים שנחשף. בין הכותבים נמנו גילה זמיר, לאה דור, לילך ובר, יונתן ישראל, דני קליך ועוד.
השני "תמונה וסיפור ליום" שהוא פרויקט לקידום עסקים קטנים בחיפה ששילב תמונות וסיפורים של חמישה-עשר עסקים קטנים בחיפה ועוד היד נטויה.

אז מה הן תוכניות הבלוג לשנה הבאה?

אנחנו נתמקד באזורים נוספים בעיר כמו מרכז הכרמל, נווה שאנן ואולי אף השכונות המערביות בעיר. בהתאם לכך נמשיך את המדריך הישרדות למשוטט החיפאי ונוסיף שכונות נוספות. נמשיך עם מוזיאון התרבות של חיפה ונגיע לאישים שיש להם המון מה לספר ולתרום. כמו כן נגיע לעוד עסקים קטנים, נכתוב ונצלם אותם. כמובן שנמשיך להכיר לציבור הקוראים בתי אוכל, מוסדות תרבות ומקומות בילוי נוספים, לסקר אירועים שקורים בחיפה, לראיין דמויות מפתח בחיי התרבות בחיפה. הפתעות נוספות לא נחשוף כדי שאלמנט ההפתעה יישמר 🙂

אז רצינו להודות לכם מאוד על התמיכה ועל החיזוקים ולהזמין אתכם להישאר איתנו בהמשך – יהיה מאוד פנאן!

מודעות פרסומת

4 תגובות על “הבייבי כבר בן שנתיים!

  1. נעמולי!! ברכות חמות מאד לחגיגות שנתיים לבלוג המענג שלך!!

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    שנה שלישית HERE WE COME!
    FOUR MORE YEARS!

מחמאות זה טעים!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s